<h1>סמ"ג עשין סימן צ"ג</h1>
<h2>דף ל:</h2>
מי שנשבע שבועה שאין לו כלום וכל מה שירויח יתן לבעל חובו אין כל אחד ואחד מבעלי חובותיו בא ומשביעו, ששבועה אחת כוללת כל בעלי חובות ותקנת חכמים האחרונים היא ואין מדקדקין בה להחמיר אלא להקל (רמב"ם מלוה ולוה פ"ב ה"ג). וגם מי שגלוי וידוע לדיין ולרוב העם שאין לו כלום והוא מוחזק כאדם כשר וזה התובע מתכוין להקניטו אין ראוי להשביעו, וכן מי שהוחזק רמאי והוא אמוד בממון ורוצה להפטר בשבועה זו אין לדיין להשביעו אלא יש לו כח לרדותו ולנדותו עד שיפרע מאחר שהוא אמוד בממון שפריעת בעל חוב מצוה, וכל שמתכוין הדיין לרדוף צדק בדברים האלו ישר כחו (ע"פ רמב"ם שם ה"ד ע"ש). מי שנתחייב בשבועה זו מפני שטר חוב שעליו והודה לאחרים בחובות אחרים והשיגה ידו יתר על הראוי לו לא יטול היתר אלא בעלי השטרות בלבד שמא קנוניא עשה בהודאתו על נכסיו של זה (רמב"ם שם ה"ה).
